קוראים לי רותם קאפח, בת 41, מתגוררת באשקלון. חזרתי לגור באשקלון לפני 5 שנים, לאחר 13 שנים בתל אביב. רווקה ללא. סופרת, כותבת, יתומה מהורים ומסבתות עשירות. גרה בדירה שכורה ליד הים. לפעמים עושה קידוש עם השכנים מבלי לצאת מהבית. החלום שלי לגור בקראוון.

לפרק הקודם לחצו כאן
לכל הפרקים לחצו כאן

אז מה קורה? מה שלומכם? אצלי אין תלונות. ממתינה כמו כולם לנפילת המשטר האיראני.
אז ככה, השבוע חידשתי את חוזה הדירה. משום שבעלת הדירה העלתה לי בשנה שעברה את התשלום, באתי מוכנה להעביר לה בדרך יפה, שאני לא הולכת לשלם יותר ממה שאני משלמת עכשיו, גם כי אנחנו עדיין במלחמה ואין ממ"ד (דבר שמוזיל משמעותית בימים האלה את שכר הדירה, בשל הביקוש לדירות עם ממ"ד) וגם בגלל הרטיבות שצצה במקלחת (אפרופו ביקורו של נפתלי האינסטלטור). אממה, באתי מוכנה לקרב, אבל לא היה קרב, היא אמרה שהיא לא מעלה את שכר הדירה ואני נרגעתי. אין לי כח למלחמות מיותרות, לא חסר מלחמות. לא היה כלום כי אין כלום... וווף... יופי. אני מספרת לכם את זה כי הייתי חודשים לפני במתח סביב הדבר הזה, מצד אחד אני יודעת כמה הדירה שווה, מצד שני, בעלת הדירה תמיד יכולה להחזיק אותך בוובוס (ביצים), גם אם לי אין כאלה ולדרוש יותר כסף, ולך אין כח להתקפל ולמצוא מוביל ולדאוג שהמעלית תעבוד כדי שהוא יוכל להעביר דברים. אפרופו מעלית...

תראו איזה מעבר אני עושה....

מעלית חשמלית
תראו, אמנם אני כותבת בנימה קלילה, אבל נושא המעלית אצלנו בבניין הוא נושא רציני.
כל שנה בחורף המעלית שלנו עלולה לחשמל אנשים, יש רשלנות מטורפת בנושא הזה. כל שנה הגשם מרטיב את קופסת המנוע שנמצאת בגג, המעלית גם היא נרטבת כולה. בשנים הקודמות המעלית הייתה מושבתת, היום היא עוד עובדת, אבל עם סכנה גדולה. אני עולה ברגל 4 קומות, אחלה כושר. פחות אחלה אבל להורים עם ילדים קטנים שצריכים להיסחב עם עגלות במדרגות או לאנשים המבוגרים אצלנו בבניין. סמטוחה. עניין המעלית המחשמלת בר תיקון, לא זול, אבל בר תיקון, אבל יש (ככה שמעתי) בעלת דירה שלא מוכנה לשלם את הסכום ובגללה התיקון מתעכב. אני מקווה שהיא מבינה שבאי ההסכמה שלה היא לוקחת על עצמה אחריות מאוד גדולה לשלומם של הדיירים או באי הבניין. מדובר בסכנה של ממש. אבל, אני מזכירה לעצמי שלא באתי לעולם כדי לחנך את העולם, רק לספר עליו.

אפרופו חשמלית, קחו בשביל הכייף את דנה פרידר עם השיר "נערה חשמלית"

סיפורי נפתלי - "חומר חזק מגרמניה יימח שמם" וגעגועים למדבר
נפתלי הגיע לשים חומר חזק בדמוי שפכטל על הרטיבות במקלחת... "חומר חזק מגרמניה יימח שמם"... ואני חיזקתי... "יימח שמם, רק שהם לטובתנו עכשיו... לא? אז הכל טוב". מבחינת נפתלי לא.

הפעם נפתלי סיפר לי על זה שהוא עבר לגור מבית פרטי לבניין כי הוא ואשתו כבר לא צריכים את כל הגודל הזה... גינה ובית גדול דורש גם תחזוקה גדולה ואין להם צורך בו, הילדות שלהם גדלו והם מרוצים איפה שהם נמצאים. מה עוד הוא סיפר? שהוא גר במשך הרבה שנים במדבר, ושהוא אהב מאוד את השקט, הוא עבר לגור באשקלון בגלל אשתו, לא שהוא סובל מהים של אשקלון, אבל היה רוצה לחזור לשקט של המדבר. לגור במדבר זו בועה, וזה כייף לגור בבועה, לא? מה איתכם? הייתם רוצים לגור במדבר?

חלום הקראוון
אני בן אדם של טבע וים. של טיולים, של עצים. לשתות קפה מול הים עושה אותי מאושרת. אני אוהבת גם להיות בתנועה, להאזין למוזיקה ולראות נופים, מי צריך יותר מזה? רק אני בזה? לשמחתי, חלום הקראוון לא רחוק ממני שנות אור, אני מאמינה גם שהוא יקרה, אבל קודם יש לי עוד דברים לעשות. אם הייתי נשואה ואמא לילדים, כנראה שהייתי מעוניינת בקירות בטון קרובות לים, אבל, הנה אני ברווקות ואני זורמת עם מה שאלוהים נותן.

בסדרה של כאן 11 "טיול אחרי צבא" המעולה, גל תורן ופבלו רוזנברג יוצאים בגילם המאוחר לטיול אחרי צבא שלא עשו (אחרי הצבא). התאגיד הטיסו אותם להודו, תאילנד, דרום אמריקה ויפן, ממליצה ממש. בתקופת הקורונה, כשלא היו טיסות וכולם היו בסגר וחוסר וודאות, הם עשו טיול בארץ, לקחו קראוון ויצאו מסע. בפרק הראשון של העונה, דקה 11:50 (מיקדתי אתכם), הם פוגשים אנשים שחיים בקראוון, לכל אחד מהם יש את הסיפור שלו, והם שופכים קצת אור לגבי החיים בקראוון בישראל. לגור בקראוון זה לא ב"אהלן אהלן", זה דורש היערכות והמון מחשבה וכמובן, שזה יתאים לך. בהמשך אחקור את הנושא ואשתף אתכם כמובן בממצאים. מכירים אנשים שגרים בקראוון ומוכנים להתראיין? שלחו אותם אליי : )

עד אז, נשתמע : )

פרויקט בדיקות אמיתי